שורשי החינוך מרים, אך הפרי מתוק. אריסטו
דר' איתי טוקטלי, 10/03/2014
"שורשי החינוך הם מרים, אך הפרי מתוק" - אריסטו.
לפני כשבע שנים יצאתי למסע של חיי. הוא התחיל במשרדו של רוני פריד, בשיחה שהסבירה לי שבהונגריה קר בחורף, שעלי לקנות כרטיס חודשי לרכבת התחתית ומה אלמד במכינה הקדם רפואית.
תוך זמן קצר כבר מצאתי עצמי בשגרת יום אינטנסיבית ומרתקת של עולם אחר, תרבות אחרת, אנשים ממקומות שונים ולימודים... כמה כיף שזה היה להתוודע לביולוגיה וביוכימיה של הגוף האנושי ולהתחיל את המסע אל הגשמת החלום.
המכינה הקדם רפואית היא חממת לימודים. אין דרך אחרת לתאר זאת. מספקים לך שם את כל מה שאתה זקוק לו ויותר מכך. עוטפים אותך בשיעורי עזר, סיורי תרבות בעיר, סיורים במדינה, חופשת סקי, שיעורי גיבוש חברתי ומה לא. אם יש בך רצון ללמוד ולדעת, האפשרות לעשות זאת יכולה להיות מקסימלית במכינה, תחת צוות מורים והנהלה שכל רצונם הכנה הוא שתצליח.
לאחר המכינה כולנו חששנו ממה שיגיע. אמרו לנו שבאוניברסיטה הכל נהיה יותר מהיר ונוקשה. אחרי חודש ראשון בשנה הראשונה גילנו כמה המכינה היתה חשובה, בכך שהכינה אותנו ללמוד איך ללמוד וגם כמובן לימדה אותנו את מחצית מחומר הלימוד של השנה הראשונה, ובכך הקלה עלינו באופן משמעותי.
שנות הלימודים בבודפשט היו נהדרות. היו קשות, אך נהדרות. ישנה תחושה רצינית של הקדשת זמן ואנרגיה ללימודים שכן כולנו באנו לשם "כדי ללמוד", וכמו כן אין הרבה גירויים מסביב ואתה יכול להתרכז כמה שתרצה רק בללמוד.
מצד שני, ישנה תחושה של חופש ואנונימיות אמיתית. אתה מסתובב בעיר אחרת, עם ריחות וטעמים שונים, מגלה עולם, מוקף בחברים חדשים מכל מיני מדינות שעד מהרה הופכים לקרובים אליך מאוד בשל כך שאין לך משפחה מסביב אז הם הופכים למשפחתך. החיים הסטודנטיאליים מגשימים את מלוא הפוטנציאל שיכול להיות להם. ממסיבות, לטיולים, לביקורים במדינות השונות באירופה בנסיעת רכבת של כמה שעות, ללמידה משותפת, ארוחות שבת יחד, ימי שירה בציבור שאגודת הסטודנטים הישראלית מארגנת ועוד הרבה.
בשנים הראשונות לומדים את מקצועות הבסיס בצורה מאוד מאוד יסודית. רמת הידע שנרכש בהם היא גבוהה לאין ערוך ולא בכדי, אחרי ארבעת השנים הראשונות כל אחד שניגש למבחני הסמכת הרישוי האמריקניים עובר אותם, ובדרך כלל בציונים מאוד גבוהים. בחזרתנו ארצה לא פעם ולא פעמיים בעת ביקור בוקר באחת המחלקות כשמנהל המחלקה שואל את המתמחים והסטודנטים שאלה קשה שמצריכה ידע עמוק של יסודות הרפואה, הוא אומר בחצי צחוק: "זאת שאלה מופנית לבוגרי הונגריה, שכן ידוע שהם בקיאים בתחומים אלו."
לאחר חמש שנים בבודשפט, את השנה השישית שהיא קלינית ביסודה, עושים בסבב מחלקות בארץ, ובכך יש גם אפשרות להכיר את מערכת הבריאות הישראלית ואת צורת התנהלותה, טרם התחלת הסטאז' וזה דבר שערכו לא יסולא בפז ושבגינו ההשתלבות במחלקות השונות בארץ קורית מהר מאוד ובאופן חלק. לרוב ישנה מוטיבציה מאוד גבוהה ללמוד, שמגובה בידע רב, ואחרי כמה שבועות מבינים את הקודים התרבותיים וההתנהגותיים בבתי החולים פה, ובדרך כלל זוכים לתמיכה רבה.
לאחר השנה השישית, ישנו מבחן הסמכה מטעם משרד הבריאות שאותו צריך לעבור. המבחן הוא לא פשוט אך משנים עברו ומניסיון אישי הנתונים אומרים ש 73% מכל בוגרי הונגריה עוברים אותו. בשכבה שלי, מתוך קרוב ל -60 ישראלים שניגשו, 95% עברו.
לאחר מכן ההשתלבות בסטאז' ובהתמחויות השונות עוברת חלק וטוב. בהרבה מחלקות שביקרתי, בוגרי הונגריה זוכים לאהדה וקבלה רבה על מוסר העבודה הגבוה והידע שלהם. כמו בכל תחום בחיים, גם ברפואה אנשים נמדדים על האופן בו הם מתפקדים. בתור ראיה לכך, בוגרי הונגריה משתלבים לאחר הסטאז' בדרך כלל בכל התמחות שחפצה נפשם בה. כולל את אלו התחרותיות ביותר, במקומות התחרותיים ביותר כמו פלסטיקה, עור, עיניים ועוד.
לעולם לא הייתי מוותר על שנות הלימודים שלי בהונגריה. אני מרגיש שהרווחתי משני הכיוונים. גם זכיתי לחוות דברים שלעולם לא הייתי חווה בארץ. ראיתי מקומות מדהימים, היה לי חופש אמיתי לעשות כרצוני ולנהל את חיי לבד ואיך שאני רוצה בשנים הכי יפות שלי, הכרתי אנשים מעניינים מתרבויות שונות ובנוסף על הכל, הגשמתי את חלום חיי להיות רופא ואני מרגיש שמיציתי יכולותיי בלימודים עד תום, בקרקע הנוחה והמאפשרת שהעניקה לי בודפשט.
אם את או אתה חושבים להתחיל את המסע הקסום הזה יש לי רק דבר להגיד לכם: "אני מלא קנאה..." הייתי חוזר אחורה ועושה אותו שוב בלי לחשוב פעמיים. זאת תחושתי הכנה.
שיהיה בהצלחה!
|