אי שם לפני כעשור החלטתי שאני רוצה להיות רופא
ד"ר זילברליכט אריאל, 10/03/2014
אי שם לפני כעשור החלטתי שאני רוצה להיות רופא. איני זוכר מה בדיוק היו השיקולים אבל החלטתי ללכת עם הרעיון הזה עד הסוף. כתלמיד שקדן בתיכון ניגשתי לביצוע הבחינה הפסיכומטרית הידועה לשמצה, אולם הציון לא הספיק לי כדי להתקבל בארץ.
אבל חלומות ושאיפות, כאשר הם מגיעים מתוך הלב פנימה צריך להגשים....
וכך מצאתי עצמי פוסע אל תוך אולם ההרצאות לשמוע ולהשתעשע ברעיון שמא אלמד רפואה באירופה, בהונגריה. הרעיון הפך בהדרגה למציאות שכן קבלת החלטה שכזו מבחינתי דרשה התגייסות של כל המשפחה.
וכך בהכוונתו וניצוחו של רוני פריד, נחשפתי יותר ויותר לרעיון ולמציאות העתידה להיות מנת חלקי בשנים הבאות. אני זוכר מפגשים עם פרופסורים מעונבים ורשמיים, מפגשים עם סטודנטים שלומדים בהונגריה, קריאה של תכניות לימוד והכנת טפסים לקראת המעבר הצפוי. ויותר מכל אני זוכר אנשים בגילי שחווים את אותן התלבטויות.
שפר גורלי ובשנה שהחלטתי להירשם ללימודים, הוחלט על פתיחתה של תוכנית ייעודית המוכוונת לסטודנטים עם רקע אקדמי קודם, המייעדת אותנו למעבר של קורס קיץ אינטנסיבי באנטומיה ולאחריו כניסה ישירה לשנה שניה בלימודי רפואה.
השהייה בהונגריה, בארץ זרה בתרבות חדשה הייתה אם לומר את האמת, לא קלה בהתחלה. נדרש הרבה מאמץ להשתלב, להדביק את הפער ולהוכיח כי כוונותיי רציניות וקורס הקיץ לא נערך לשווא.
בהדרגה הפכנו לקבוצה מגובשת של ישראלים עם מטרה דומה. סיירת אם יותר לי לומר. אני החלטתי כי המקצוע הרשמי שלי הוא "סטודנט" וההשקעה, יחד עם התוצאות היו בהתאם.
אבל לא רק לימודים היו על הפרק.... חיי חברה מגוונים, הסובבים סביב לילות של ישיבה בפאבים, מפגשים חברתיים וקיום אורח חיים קהילתי, ישראלי (ואף יהודי...) הפכו את השהייה למרתקת!
במקרה הפרטי שלי ההשקעה השתלמה ובסוף שנה שלישית התקבלתי בחזרה ללימודי רפואה בארץ. כיום אני רופא מתמחה בגניקולוגיה באחת המחלקות הטובות בארץ, אני שומר על קשר טוב עם חבריי הישראלים שלמדו עמי ועם חבריי לספסל המפוזרים ביבשת אירופה. ובעיקר אני גאה ללמד קבוצות סטודנטים "הונגריות" המגיעות לסבבים קליניים בארץ, כן אני מודה, נשארה לי "גאוות יחידה".
|